<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ירמיה</h1>
<h2>דף קנג.</h2>
גרסינן בירושלמי בקידושין פרק האומר [פ"ג ה"ט]. ובנדרים פרק קונם יין [פ"ח ה"ב] אההיא מי שיש לו שתי כיתי בנות, ועד הפסח פלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי. רבי ירמיה בעי קמיה דרבי זירא מחלפא שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אמר עד שיצאו כל הרשיות הגדולות עד שיצאו כל הרשויות הקטנות. והכא הוא אמר הכין. והיינו דבגמרא דידן [נדרים ס"א ע"א] רמינן, למימרא (מאי), דרבי מאיר סבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא, ורבי יוסי סבר מעייל אינש נפשיה לספיקא. ומסיק הירושלמי אמר ליה משמת בן עזאי ובן זומא פסקו השקדנין ולא עמד (הנשקד) [שקדן] עד שעמד ירמיה. וכל זה השבח יש לפרש לאחר שעלה, שֶזַכות האויר סייעו, כמו [שסייע] לרבי זירא רבו.
גרסינן בהלכה דנפל הבית עליו ועל אמו [ב"ב קנ"ח ע"ב], כי סליק רבי זירא קם בשיטתיה רבה קם בשיטתיה דרבי זירא. א"ר זירא ש"מ אוירא דארץ ישראל מחכים. ועל הא דרבי ירמיה רבא, דריש [שבת כ"ט ע"ב] כנישתא דבצרה גדר ספסלא לעילא מרבי ירמיה רבא, ואותיב רבא ממוכרי כסות מוכרין כדרכן והצנועין מפשילין במקל לאחריהן. ואיתותב רבי ירמיה רבא מהא, עיין למעלה בסדר רבי יוסי בן המשולם.
